top of page
צורה טרפזית.PNG
אייקון-תרומה-לבן-.png

עזרו לנו לעזור להם

לוגו בית ספר לילדי פליטים ביוון.png

Our Activity

נגיף הקורונה ושריפת מבנה בית הספר

עד חודש מרץ 2020 בית הספר שלנו פעל בשיא כוחו. עם ניסיון של שלוש שנות פעילות, 250 תלמידים ותלמידות ביום ב-9 כיתות, 18 מורות ומורים מסורים ומעל 5,000 ילדים וילדות, נערות ונערים שעברו בשעריו - ביה"ס לשלום היה לאחת המסגרות החינוכית היציבות ביותר לילדי פליטים באי לסבוס.

בן רגע, המצב השתנה לחלוטין - בית הספר שלנו הוצת, וימים ספורים לאחר מכן מגפת הקורונה התפשטה בעולם כולו ושינתה את חיינו לחלוטין. מחנות הפליטים באי הוכנסו לסגר, הגבולות נסגרו, ולא יכולנו להמשיך ולהפעיל את בית הספר כפי שפעל בעבר.

  • התלמידים בבית הספר הגיעו מסוריה, עיראק, איראן, קונגו, סומליה ואפגניסטן, מתוך אמונה אמיתית שדווקא מחנכים ומחנכות משמעותיים, שמדברים את השפה ומכירים את התרבות, הם בדיוק מה שהתלמידים שלנו צריכים"
    גם צוות ההוראה של בית הספר מורכב כולו מנשים וגברים מהמחנות, פליטים בעצמם, שבחרו יום-יום לקחת אחריות ולחנך את דור העתיד. הכיתות היו מחולקות לפי שפת אם וגיל. התלמידים והתלמידות למדו אנגלית, חשבון, שפת אם, יוונית, ומקצועות נוספים כמו ספורט, אמנות, כישורי חיים גינון ועוד. הכל- על ידי מורות ומורים שמדברים את שפת האם שלהם. בית הספר עדיין ממוקם מחוץ למחנות, במרכז הקהילתי "One Happy Family". בעזרת מערך הסעות הגיעו הילדות והילדים לבית הספר, קיבלו ארוחה חמה בפתיחת היום ובסיומו, למדו, שיחקו, רבו אחד עם השניה ויצרו חברויות חדשות. אנחנו מתעקשים לקרוא למה שאנחנו עושים ועושות בבית הספר "חינוך של שלום" ולא "חינוך לשלום". לא מדובר ב"חינוך לשלום" הטומן בחובו פוטנציאל עתידי לשלום, אלא בהגשמה משותפת ומודעת של מרחב חינוכי-קהילתי שמקיים בתוכו קודים של חברה בשלום בכל רבדיו.

פעילות בית הספר כיום

  • התלמידים בבית הספר הגיעו מסוריה, עיראק, איראן, קונגו, סומליה ואפגניסטן, מתוך אמונה אמיתית שדווקא מחנכים ומחנכות משמעותיים, שמדברים את השפה ומכירים את התרבות, הם בדיוק מה שהתלמידים שלנו צריכים"
    גם צוות ההוראה של בית הספר מורכב כולו מנשים וגברים מהמחנות, פליטים בעצמם, שבחרו יום-יום לקחת אחריות ולחנך את דור העתיד. הכיתות היו מחולקות לפי שפת אם וגיל. התלמידים והתלמידות למדו אנגלית, חשבון, שפת אם, יוונית, ומקצועות נוספים כמו ספורט, אמנות, כישורי חיים גינון ועוד. הכל- על ידי מורות ומורים שמדברים את שפת האם שלהם. בית הספר עדיין ממוקם מחוץ למחנות, במרכז הקהילתי "One Happy Family". בעזרת מערך הסעות הגיעו הילדות והילדים לבית הספר, קיבלו ארוחה חמה בפתיחת היום ובסיומו, למדו, שיחקו, רבו אחד עם השניה ויצרו חברויות חדשות. אנחנו מתעקשים לקרוא למה שאנחנו עושים ועושות בבית הספר "חינוך של שלום" ולא "חינוך לשלום". לא מדובר ב"חינוך לשלום" הטומן בחובו פוטנציאל עתידי לשלום, אלא בהגשמה משותפת ומודעת של מרחב חינוכי-קהילתי שמקיים בתוכו קודים של חברה בשלום בכל רבדיו.

פעילות בית הספר לפני השריפה

תמונת רקע2.jpg

תוכנית החינוך למבוגרים\רות

לפני השריפה ופרוץ המגיפה, בכל רגע נתון למדו מעל ל-350 נשים וגברים מסוריה, אפגניסטן, איראן, עיראק, וקונגו. היום התכנית פועלת 5 ימים בשבוע, הלמידה מתרחשת בכיתות לפי שפת המקור, וההוראה מתמקדת בלימודי שפות: אנגלית ויוונית החיוניות למציאות החיים של הפליטים. המורים, המורות ורכזי התכנית הם מקהילת הפליטים.

תכנית החינוך למבוגרים\ות משלימה את העבודה שלנו בבית הספר לילדים ומייצרת מסגרת הוליסטית, בה יש גישה שווה ללימודי שפה לילדים ומבוגרים. רכישת השפה מאפשרת, בין השאר, חזרה של המבוגרים ל"תפקידם", ויוצרת הזדמנויות למורים ולהורים לתפקד כאחראים בקהילה ובחברה, לצמצם את הפער בגישה לרכישת שפה חינוך והשכלה בין הדור הצעיר לדור הבוגר.

bottom of page