​

בעולם יש כיום כ-79 מיליון פליטים ופליטות. כ-40% מתוכם הם מתחת לגיל 18. מרבית ילדים וילדות אלו לא זכו ללמוד בבית הספר ולרכוש השכלה, וחלקם לא יודעים אפילו לכתוב את שמם או לספור עד עשר.  בעולם קוראים לדור הילדים הזה: "הדור האבוד", אולם אלו ילדות וילדים מלאי רצון וסקרנות, עם כמיהה לחוויות ילדות, לקשר אנושי מיטיב, עם חלומות על חיים טובים בארץ מולדתם ועל מה יעשו כשיגדלו, עם רצון לאהוב ולהיות גאים וגאות בעצמם ובמשפחותיהם.

​

הם כמהים לתקווה.  עבורנו - הדור הזה הוא לא הדור "האבוד", זהו דור העתיד שלנו, המנהיגים והמנהיגות הבאים של העולם. בתור דור העתיד מגיע לתלמידים ולתלמידות שלנו החינוך האיכותי והמקיף ביותר.

בית הספר שם דגש על כך שיהיה מקום לכל התרבויות שהוא מכיל, יחד עם הכנה למפגש עם התרבויות האירופאיות אליהן יגיעו בהמשך. כאשר בסיס זה מתקיים, ולכל תלמיד, תלמידה ומורה יש את הביטחון שרואים אותה, שיש לה מקום ושיש ביטוי לזהות שלה, ניתן לאט לאט לצאת מהמצב ההישרדותי אליו נכנסו כאשר הגיעו לאי. במקום לשמר את מציאות הפליטות, בה הזהות מיטשטשת, אנחנו בבית הספר בוחרים ובוחרות להכיר ולפגוש תרבויות חדשות. בסיס זה מחזיר את הכוח והשליטה לידיים של הקהילה ומאפשר למורים, למורות ולנוער לתפוס את מקומם כדמויות מנהיגות ומובילות בקהילתם. הילדים יכולים להיות ילדים וההורים חוזרים למקומם כראשי המשפחה.

בית הספר הוא בית לקהילה. בכל חג של כל אחת מהדתות השונות, קהילת בית הספר מתכנסת לחגיגה קהילתית וחוגגת יחד בשירים וריקודים של מגוון התרבויות. שערי בית הספר תמיד פתוחים ומזמינים את אנשי ונשות הקהילה להיות חלק, להתייעץ ולבקש עזרה.

​

אנחנו מאמינים ומאמינות שלמידה אינה מסתכמת בישיבה בכיתה מול לוח. בשביל ללמוד צריך גם לצאת מהכיתה: לחוות ולהתנסות יחד – עבודה בגינה, משחק בהפסקה ויצירת חברויות חדשות, שיעור ספורט, איך לעבוד יחד בקבוצה, וגם מה קורה אם יש חוסר הסכמה. הלמידה בבית הספר היא הוליסטית, ובעזרתה אנחנו מנסים לגעת במכלול החיים של התלמידים והתלמידות, ולספק את מיטב הכלים ואת המרחב להתאמן וללמוד אותם.